חשון

בעזרת ה'- הילולות הצדיקים לחודש חשוון.

הילולות הצדיקים
חודש חשוון

א' בחשוון- הילולת רבי דוד ומשה ממרוקו ע"ה

הרב דוד ומשה מתואר במסורת יהדות מרוקו כצדיק ומחולל נסים. לפי המסופר היה תלמיד חכם שמוצאו מירושלים, אשר סבב כשד"ר בין הקהילות היהודיות בהרי האטלס ושם נפטר בשנת 1171. מסופר בין היתר שביטל גזרה קשה שהפילה חללים רבים, יהודים ומוסלמים.

קברו בהרי האטלס, על יד הכפרים תמזירת ותמסתינת. בתחילת המאה ה-20 סומן קברו באבן. בסביבות מחצית המאה ה-20 נבנו במקום מצבה, אולם קבר, מקומות הדלקה וחדרי אירוח.

ב' בחשוון- הילולת רבי סענדיר ב"ר צבי מצפת מחסדי ברסלב צפת ע"ה

ג' בחשוון- הילולת רבי ישראל מרוז'ין ב"ר שלום שכנא ע"ה

רבי ישראל נולד בעיירה פראהבישט שבאוקראינה פלך ויניצה, למחרת ראש השנה - ג' תשרי תקנ"ז, לרבי שלום שכנא מפרוביטש בן רבי אברהם המלאך ולחוה בת מלכה בת רבי מנחם נחום מצ'רנובילבעל המאור עיניים.

כבן שש היה כשנפטר עליו אביו, ואחיו רבי אברהם מפראהביטש גידלו וחינכו. בהיותו בן שבע התארס עם הרבנית שרה, בתו של רבי משה שהיה ראש ישיבה בברדיטשוב ואחר כך היה רב בבוצ'אן. ובהיותו בן שלוש-עשרה התקיימה חתונתו בבוצ'אן. בהיותו בן ט"ז שנים נפטר אחיו, ורבי ישראל נתמנה כממלא מקום אחיו ואבותיהם.

את תחילת כהונתו כאדמו"ר עשה בפראהביטש, עיר מגורי אביו, משם עבר לסקווירא ומשם לרוז'ין שעל שמה נתפרסם הוא ושושלתו אחריו.

נכדו האדמו"ר מקופיטשניץ, מברך ברכת המזון על גביע של רבי ישראל מרוז'ין (בצד:האדמו"ר ממאקווא)

הוא נודע בעבודת ה' נשגבה על דרך מלכות, אך הוא עצמו סיגף עצמו בסיגופים שונים. היה הולך עם נעלי זהב ללא סוליות, וכאשר היה צועד על השלג היו נראים על השלג סימני דם מרגליו. היה ממעט באכילה.

באביב של שנת תקצ"ח בעקבות עלילה של משכילים נאסר רבי ישראל על ידי שלטון הצאר. הוא הואשם בכך שציווה להרוג שני משכילים שהגיעו לרגל אחריו בחצרו, ובדרכם חזרה התהפכה העגלה בה נסעו ומתו. לאחר כמעט שנתיים - בשנת ת"ר, שוחרר ממאסרו למאסר בית, משם הצליח להבריח את הגבול הרוסי, ולאחר נדודים וטלטולים רבים וקשים התיישב, בשנת תר"ב, באחוזת "פוטוק" שבעיירה סדיגורא הסמוכה לעיר צ'רנוביץ אשר בבוקובינה שבאותה תקופה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית, וכיום חלק מאוקראינה, שם המשיך את דרכו המלכותית.

הילולת רבי יוסף זונדל מסלנט ב"ר בנימין ביניש ע"ה

ו' בחשוון- הילולת רבי יהודה החסיד ע"ה

ז' בחשוון- הילולת רבי נתן דוד משדילובצא ב"ר ירחמיאל ע"ה

ט' בחשוון- הילולת רבנו אשר ב"ר יחיאל אשכני (הרא"ש) ע"ה
הילולת רבי ישראל קרדונר מחסדי ברסלב טבריה ע"ה

נולד בעיר קרדן שבפולין למשפחה של מתנגדים. סייע לאביו יהודה במסחר.

בשנת תרמ"ט (1889), בעקבות קריאה אקראית בספר "התיקון הכללי" של רבי נחמן מברסלב, התקרב לחסידות ברסלב. הוא ביקש לנסוע לברסלב, ובטעות הגיע לעיר בראסלב שבבלרוס, שהייתה עיר של מתנגדים. לאחר מכן נסע לברסלב שבאוקראינה, ומשם הפנו אותו לרבי נחמן מטשערין, תלמידו של רבי נתן מברסלב. הוא שהה אצלו כמה ימים ולאחר מכן שלח אותו ללמוד אצל מחותנו רבי משה ברסלבר, אף הוא מתלמידי רבי נתן מברסלב. רבי ישראל הפך לתלמידו המובהק של רבי משה ברסלבר ושמו התפרסם בקרב חסידי ברסלב. רבי אלטר מקרימינשטוק אמר עליו: "אם רבי ישראל קרדונר היה בזמן רבי נתן, היה גם כן חידוש".

במשך תקופה התגורר באומן. יחד עם רבי שמשון ברסקי ייסד באומן את ישיבת "אנשי מעמד". עסק רבות בהדפסת ספרי רבי נחמן מברסלב. בשנת תרס"ב (1902) הדפיס בעיר למברג את הספר" סיפורי מעשיות" עם הרב צבי ווייסלייב.

כשנה לאחר מכן עלה לארץ ישראל. התגורר לסירוגין בצפת, מירון וטבריה. בשנת תרס"ה (1905) הדפיס בירושלים את הספר" ליקוטי תפילות". כן הדפיס את הספר "מתנה טובה" - ליקוט מספר ליקוטי תפילות על שבת, שנועד עבור יהודי ארצות הברית.

ייסד בירושלים בית מדרש לחסידי ברסלב, ובצפת ובמירון ייסד את חברת "קימת חצות לילה".

הדריך רבים בתורת ברסלב. בין תלמידיו: רבי ישראל דב אודסר, שהחשיבו לרבו המובהק. רבי ישראל דב אודסר פגש בו לראשונה בשנת תרס"ג (1903), בהיותו בן 17, כשרבי ישראל קרדונר הגיע מצפת לטבריה. רבי ישראל קרדונר הפך אותו להיות חסיד ברסלב. הוא התגורר בביתו של רבי ישראל קרדונר אשר גם דאג לנישואיו. רבי ישראל דב אודסר היה מרבה לספר עליו[1]. הוא אמר עליו כי הוא הוכחה מה רבי נחמן מברסלב יכול לעשות מילוד אישה: "רבי ישראל קרדונר היה בעולם הזה, אבל לא היה בעולם הזה".

בשנות מגוריו בצפת היה שוהה כל ימות השבוע בקבר הרשב"י במירון ושב לצפת לפני שבת. הרב אודסר סיפר כי ראה שלולית על הרצפה שנוצרה מן הדמעות שהזיל שם.

גם בתקופת מגוריו בארץ ישראל נהג רבי ישראל קרדונר לנסוע לאומן לראש השנה. בנסיעותיו נהג לשוטט בכפרים ובעיירות כדי לקרב יהודים לעבודת ה' בדרכה של חסידות ברסלב. בקיץ שנת תרע"ד שב בפעם האחרונה לארץ ישראל, ומאז לא יצא ממנה.

נישא לראשונה באירופה, אך לאחר שלא נולדו לו ילדים התגרש מאשתו. בארץ ישראל נשא את אשתו השנייה, גיטל, שהייתה אז בגיל 15. את השידוך יזם רבי אברהם בן רבי נחמן, מחבר הספר "ביאור הליקוטים". מנישואיו השניים נולדו לו בן ובת. בחשוון תרע"ט חלה עם אשתו ושני ילדיו במגפת כולרה. אשתו הבריאה, שני ילדיו מתו מן המחלה, והוא מת שלושה ימים אחריהם. נקבר בבית העלמין הישן בטבריה. על מצבתו המקורית נכתב: "פ"נ ר' ישראל ברסלבר", ועל מצבתו המשופצת הוסיפו את כינויו "ר' ישראל קורדונר".

כמה ממכתביו הובאו בספר "כתבי רבי ישראל".

י' בחשוון- הילולת גד בן יעקב אע"ה

יא' בחשוון- 'רחל אמא מלכתא מטרוניתא קדישתא חביבא שפירתא' - הילולת רחל אמנו ע"ה
הילולת בנימין בן יעקב אע"ה
הילולת רבי נחום מטשרנוביל ("מאור עינים") ב"ר צבי ע"ה

יב' בחשוון- הילולת רבי זאב וואלף קיצ'ס תלמיד הבעש"ט ע"ה
הילולת רבי שבתי ברסלבר מחסידי ברסלב ע"ה
הילולת רבי יהודה צדקה ע"ה

טו' בחשוון- הילולת מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי
הילולת רבי אברהם ישעיהו קרליץ ("חזון איש") ב"ר שמעיה ע"ה

טז' בחשוון- הילולת רבי אליעזר מנחם מן שך ("אבי העזרי") ע"ה

יז' בחשוון- הילולת רבי בנימין זאב חשין ע"ה מזקני אנ"ש בדור האחרון

יח' בחשוון- הילולת רבי ברוך טולדנו ע"ה
הילולת מארי שמעון ב"ר סעדיה משולמי ע"ה

כ' בחשוון- הילולת רבי מרדכי שרעבי ב"ר יהודה ע"ה

כא' בחשוון- הילולת רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז)ע"ה
הילולת רבי אברהם אזולאי ב"ר מרדכי ע"ה
הילולת מארי יחיא אלשיך ע"ה

כב' בחשוון- הילולת רבי דוד שלמה אייבשיץ ב"ר אביגדור ע"ה (בעל "ערבי נחל")
הילולת רבי יששכר דב רוקח מבעלזא ב"ר יהושע ע"ה

כג' בחשוון- הילולת רבי הירש לייב ליפל ע"ה מגדולי חסדי ברסלב בדור האחרון

כז' בחשוון- הילולת רבי יעקב חביב ב"ר שלמה ע"ה (בעל "עין יעקב")

כח' בחשוון- הילולת רבי יונה החסיד מגירונדי ב"ר אברהם ע"ה

X